אֲבָנִים שֶׁחָֽצְבָן לְשֵׁם מֵת אֲסוּרוֹת בַּהֲנָייָה. לְשֵׁם חַי וּלְשֵׁם מֵת מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה. הַזּוֹרֵק כְּלִי לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֶת לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת [שֶׁלּוֹ] אָסוּר בַּהֲנָייָה. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מוּתָּר בַּהֲנָייָה.
כְּלֵי שָׁרֵת מֵאֵימָתַי הֵן 23b קְדֵישִׁין. מִיַּד אוֹ בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. אִין תֵּימַר. מִיַּד. נִיחָא. אִין תֵּימַר. בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. נִיחָא שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּבְדָם. וְשֶׁל שְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלְמֹשֶׁה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלְמֹשֶׁה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים. בָּעֲלִייָתָן מִן הַגּוֹלָה הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה לְתוֹךְ שֶׂלָּהֶן. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
כלי שרת מאימתי הם קדושין וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ג דיומא בהלכה ה' עד חוץ לד' אמות מותר בהנייה וע''ש:
סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. אֲפִילוּ נְבִיאיִם וּכְתוּבִים [אֵינוֹ] לוֹקֵחַ בָּהֶן מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. כּוֹרְכִים תּוֹרָה בְמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה. חומָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת חומָשִׁים. [נְבִיאִים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים.] תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. נוֹתְנִין תּוֹרָה עַל גַּבֵּי תוֹרָה. וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי חוּמָשִׁים. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עָרַק תַּנָּייָה מִינָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
תורה וחומשין ערק תנייה מינה. כלומר התנא דהאי ברייתא דתני כל הני חלוקות בענין הכריכה והנתינה זה ע''ג זה כקדושה חמורה וקלה ובענין תורה וחומשין השמיט וברח מינה ולא פירש אם מותר לכרוך חומשין במטפחות תורה או לא וכן אם נותנין חומשין ע''ג תורה:
כורכים תורה וכו'. תוספתא פ''ג:
אפי' נביאים וכתובים. שמכרו אינו לוקח בהן מטפחות של תורה ושל חומשין:
מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. אֲפִילוּ מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחומָשִׁין לוֹקֵחַ בָּהֶן נְבִאִים וּכְתוּבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' ממטפחות תורה וחומשין. שכתובין כל חומש וחומש בפני עצמן ועשויין בגליון ואם מכרו אות' מטפחות לוקחין בהן נביאים וכתובים שקדושתן הן יותר ממטפחות של תורה ושל חומשין:
כָּל כְּלֵי בֵית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. סַפְסְלָה וּקְלִטִירָה כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כִּילָה דְעַל אָרוֹנָא כְּאָרוֹנָא. רִבִּי אַבָּהוּ יְהַב גּוּלְתָה תַחְתּוּי הָהֵן בִילָן. רַב יִהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בִּימָה וּלְווָחִין אֵין בָּהֶן קְדושַּׁת אָרוֹן [וְ]יֶשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אינגלין אֵין בּוֹ מִשּׁוּם קְדושַּׁת אָרוֹן. יֶשׁ בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגַווָלֹנָה. חַמְתּוֹן יְהָבִין מַכּוּשָׁא בְגַו אָרוֹנָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר. לְכָךְ הִתְנוּ עָלָיו מִבַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה עֲבַד לֵיהּ מִגְדָּל וְאַתְנֵי עָלוֹי. עִילִיחָא דְסִיפְרִין וְאַרְעַייָא דְמָאניִן.
Pnei Moshe (non traduit)
מגדול. אלמור''ה בלעז שמניחין בו הספרים והתנו עליו שיהא מדורות עליונים שבו להספרים והתחתיים לבגדים:
לכך התנו עליו בתחלה. להשתמש בו גם תשמישי הדיוט ומותר:
לגוולנה. שם העיר וראה אותן שהן מצניעין המכוש בתוך הארון שמונח בו ס''ת:
אינגלין. לשון לעז הוא והן היתידות עקומות קבועות בכותל במקום הארון להחזיקו שלא ימוט ממקומו:
יהב גולתה. נתן מלבוש א' להשימו תחת הכילין הזה ושיהא הכילן תשמיש דתשמיש קדושה ומותר לשנותה וא''צ גניזה כמו תשמישי קדושה:
כילה. שפורסין על סביבות הארון מבפנים הרי היא כקדושת הארון:
וקלטירה. שרפרף של הדום רגלים:
כל כלי בית הכנסת. הן כקדושת בה''כ:
בימה. של עץ שהחזן עומד עליה והלווחין שלה אין בהן קדושת ארון אבל יש להן קדושת בה''כ כשאר כל כלי בה''כ:
הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָֽמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָֽמְרָה [דְ]אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היה שם הבעלים חקוק עליהם. שפלוני זה נדר אותו הנר או המנורה לבה''כ זו לעולם היא כמי שלא נשתכח שם הבעלים מהן ואסור לשנותן וליתנן למקום אחר:
מה אמר רבי. אם אמר ברוך אלהים א''כ לא כלל לאנטונינוס עמו ש''מ דלא נתגייר ולא רצה לכלול אותו בברכה זו ואם אמר ברוך אלהינו ש''מ שנתגייר וראוי הוא לכך דאית מילין דאמרין דנתגייר וכו' כמו שהוא כתוב לעיל בפ''ק בהלכה ט' עד אנטונינוס בא בראשם:
בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּֽסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בן עיר שפסק. צדקה בעיר אחרת נותן עמהם לקופתם של אותה העיר אבל בני העיר רבים שפסקו צדקה בעיר אחרת נוטלין מה שפסקו ונותנין במקומן לעניים שבעירם:
כגון ההן סיפסלא דמעוניא. מעוניא שם מקום והיו מתקבצין מבני עיר אחרים לסחורה והיה להם ספסל אחד בשוק לישא וליתן שם זה עם זה וכגון המקום הזה שהן ביחד מעיירות הרבה ופוסקין צדקה ועל דוגמת העיר כזו נאמרו דברים האלו:
כהדא ר' חלבו. היה דורש בציפורי שהיה שם כאורח עובר ופסק שם צדקה ואתא בעי למיתן הכא בעירו וא''ל ר' אימי מציפורי יחידי את וצריך אתה ליתן לגבאי עיר הזאת ולתוך קופתן של צדקה:
הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּסְתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ג' מבית הכנסת כבית הכנסת. כגון בית הכנסת של יחידים שמתאספים שם להתפלל. שלשה יחידים מהם יש להם כח ורשות ככל היחידים מאותו בהכ''נ וכן השבעה טובים מבני העיר דינן ככל אנשי העיר דכמו שאם מכרו אנשי העיר שלא מדעת שבעה טובי העיר מכירתן מכירה כך אם מכרו השבעה טובי העיר שלא מדעת אנשי העיר מכירתן מכירה:
ופריך מה אנן קיימין. להאי מילתא אם בשקיבלו עליהן כל בני בה''כ שכל מה שיעשו אותם השלשה הרי הוא עשוי א''כ מאי איריא שלשה אפי' אחד שקיבלו עליהם נמי וכן קשיא בבני העיר אם כשקבלו עליהן שכל מה שיעשו אותן השבעה לכל הדברים הרי הוא עשוי א''כ אפי' באחד שקבלו עליהן נמי מה שעשה עשוי:
אם בשלא קיבלו עליהן. אלא מעצמן הן עושין אפילו הן כמה לא כלום הוא:
אלא כן אנן קיימין בסתם. כלומר שקיבלו עליהן סתם לפקח על עסקי צבור וצרכם אבל לא קיבלו עליהם בפירוש שלכל הדברים יעשו מה שירצו אפילו לענין מכירת הדברים כגון בה''כ ושארי פרטים דקחשיב במתני' אפ''ה ממכרן ממכר דכשקבלו עליהם לפקח על עסקיהם וצרכיהם הכל בכלל ואע''פ שלא פירשו דגם לענין מכירת הדברים של הצבור ותשמישי קדושה קיבלו אותם עליהם ואין צריכין ליטול רשות מבני העיר על זה:
משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אין מוכרין את של רבים ליחיד. דשל רבים איכא קדושה ושל יחיד לית ביה משום קדושה ומורידין אותו מקדושתו:
אמרו לו א''כ וכו'. ור''מ ס''ל דמעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדישא והשתא קדישא וחכמים ס''ל דאי חיישת גבי ליחיד ה''נ איכא למיחש מעיר גדולה לקטנה משום ברוב עם הדרת מלך:
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. מִמַּה שֶׁגָּבוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְהוֹתִירוּ. כְּהָדָא רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲזַל לְחָמְץ וִיהָבוּ לֶיהּ פֵּרִיטִין [לְ]מִפְלְגָא לְיַתְמִייָא וּלְאַרְמְלָאתָא. נְפַק וּפְלָגוֹן לָרַבָּנִן. מָהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי אִילָא אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָֽתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם.
Pnei Moshe (non traduit)
וכן במותריהם. דקתני במתני' ומפרש לה דממה שגבו גבאי צדקה לקדושה זו והותירו אין משנין אף המותרות לקדושה קלה ממנה:
כהדא וכו'. ושינה וחלק אותן לרבנן ובעי מהו שיהא צריך להפריש תחתיהן משלו ולקיים למאי שנתנו לו:
לחמץ. שם המקום:
כל המצות וכו'. כדגרסינן להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' ע''ש:
כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאיִם כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדושָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה 24a אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבּרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י. בְּוַידַבֵּר עַד וַיְהִ֛י בִּנְסוֹעַ הָֽאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. חָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲלוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָֽמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָֽבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא דאסור. וקאמר הש''ס לא דמדינא אסור הוא אלא דמתוך שתהא נפשם עגימה שאין להם ס''ת לקרות בו ויקחו להם ס''ת אחרת שלימה לפיכך אסר להם:
הדא ארסקינס. כך שמו של אותו הרשע ששרף את התורה בצינברא ונשתייר באחד מהן מקצת שלא נשרף ובאו ושאלו וכו' אם מותר לקרות באותו מקצת שנשתייר וא''ל אסור:
והא תני. בברייתא אם כתובה מבראשית ועד המבול ובויקרא וכו' קורין בו ברבים. וקשיא לר' שמואל בר נחמן:
תורה חסירה אין קורין בה ברבים. אפילו למה שכתוב בה שגנאי הוא לקרות בה בצבור:
הדא אמרה תורה שעשאה חומשין בקדושתה היא. כלומר מדקאמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל תורה וחומשין קדושה אחת הן. והא לא פליג אברייתא דקתני אין עושין תורה חומשין אלמא דקדושת תורה חמירא היא מקדושת חומשין אלא לאו דהא דקאמר קדושה אחת הן היינו אם בדיעבד עשה מהתורה חומשין קדושה אחת הן עם התורה כולה לענין שמותר לכרוך אותן חומשין עם התורה ואם כן ש''מ תורה שעשאה חומשין נשארו אותן חומשין בקדושת תורה ולפיכך מותר לכרכן עם התורה:
אין עושין תורה חומשין. לכתחלה אין עישין מן התורה מפני שמורידה מקדושתה אבל עושין מהחומשין תורה שמעלה הוא בקדושתן:
תורה וחומשין קדושה אחת הן. כלומר אם עשה מהתורה חומשין חומשין בפני עצמן הן קדושה אחת עם התורה וכדדייק רבי יוסה לקמן:
וחכמים אומרים אין כותבין וכו'. מפני שהנביאים נגללין על התורה:
כותבין תורה ונביאים כאחת. בכרך ובגליון אחד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source